איך אנחנו עובדים: מקורות, רמות חומרה ובדיקת עמותות
כל נתון במפת הצורך מופיע עם המקור והתאריך שלו, וכל ערוץ תרומה נבדק לפני שהוא מוצג, כדי לשלול קשר למימון טרור, בין היתר מול חמש רשימות רשמיות של טרור ועיצומים.
פורסם ב‑ · עודכן ב‑
מפת הצורך מראה איפה בעולם חסרים לאנשים מזון ומים, ומציגה את הארגונים שנבדקו ועוזרים בכל אזור. בדף הזה מוסבר מאין מגיעים הנתונים שלנו, מה המשמעות של הרמות במפה, איך עמותות וארגוני סיוע אחרים נבדקים מול רשימות הטרור והעיצומים לפני שהם מוצגים, איך נכתבים המאמרים ואיך אנחנו מתקנים טעויות. המדריך לשלבי ה‑IPC מסביר את המונחים, והמדריך לבדיקת ארגון סיוע מראה איך לעשות את אותן בדיקות בעצמכם.
מאין מגיעים הנתונים?
כל נתון באתר מופיע עם המקור שלו ועם התאריך של הניתוח שעליו הוא מבוסס. אנחנו משתמשים בניתוח העדכני ביותר שתקופת התוקף שלו כוללת את היום. כשהתקופה הזאת מסתיימת, המפה כבר לא מציגה אותו, ומאמר שעדיין מזכיר אותו מכנה אותו "הניתוח האחרון" ומציין את התאריכים שלו, במקום להציג אותו כעדכני.
- מזון: ניתוחים של ה‑IPC, הסולם הבינלאומי לסיווג ביטחון המזון, שמפרסם אותם כנתונים פתוחים ברמת האזור (נתוני ה‑IPC, עודכנו בנובמבר 2026). במערב אפריקה ובסאהל אנחנו משתמשים ב‑Cadre Harmonisé (CH), הסולם המקביל ל‑IPC באזור (CH, יולי 2026). במקומות שאין בהם ניתוח IPC או CH עדכני, אנחנו משתמשים בניתוחים תואמי ה‑IPC (IPC-compatible) של FEWS NET, רשת ההתרעה המוקדמת מפני רעב (FEWS NET, אוקטובר 2026).
- מים: שיעור האנשים שזקוקים לסיוע במים, בתברואה ובהיגיינה, מתוך סקירות הצרכים ההומניטריים של האו״ם (נתוני OCHA, 21 בספטמבר 2026); שיעור האנשים שאין להם מי שתייה בסיסיים, מתוך הניטור של WHO ו‑UNICEF שמפרסם הבנק העולמי (World Bank, 8 באוקטובר 2026); והתרעות בצורת של GDACS, מערכת ההתרעה על אסונות של האו״ם ושל הנציבות האירופית (European Commission), כמו התרעת הבצורת שלה למזרח אפריקה ולמרכז הסאהל.
- הקשר במאמרים: דוחות של סוכנויות האו״ם, של ממשלות, של שירותי מזג אוויר ושל ה‑IPC עצמו, שכולם מופיעים תחת "מקורות" בסוף הדף. בדיווחים חדשותיים אנחנו משתמשים רק כשאף מקור רשמי עוד לא סיקר את האירוע, ומחליפים אותם ברגע שאחד המקורות הרשמיים מסקר אותו. לעולם איננו מסתמכים כראיה על יומני רשת, על פרסומים ברשתות החברתיות, על דפים בלי תאריך או על דפי גיוס תרומות.
- גבולות: Natural Earth, מאגר שנמצא בנחלת הכלל, ובתשע מדינות גבולות המחוזות של OCHA (COD-AB, ברישיון CC BY-IGO 3.0). עמוד מקורות הגבולות מפרט כל מקור, את הרישיון שלו ומה שינינו בו.
מה המשמעות של רמות המזון במפה?
מפת המזון משתמשת בחמשת השלבים של ה‑IPC, בשמות האלה: מינימלי, לחץ, משבר, חירום וקטסטרופה. אנשים בשלב 3 (משבר) או חמור ממנו נחשבים כמי שזקוקים לסיוע מזון דחוף (FEWS NET, 20 באוקטובר 2026).
- כלל ה‑20%. לפי הכלל של ה‑IPC, אזור מסווג בשלב החמור ביותר שלפחות 20% מתושביו נמצאים בו או בשלב חמור ממנו (IPC, מאי 2026). כשמחוז במפה שלנו מורכב מכמה אזורי ניתוח של ה‑IPC, אנחנו קודם מחברים את מספרי האנשים בכל שלב, ורק אז מפעילים את אותו הכלל, כך שצבע המחוז משקף את כל האוכלוסייה שלו ולא את הפינה הקשה ביותר בו.
- כיסוי. מחוז מקבל ערך משלו רק כשהניתוח התקף מכסה את רוב תושביו. מחוז שאין לו ערך משלו מוצג עם הערך של המדינה שלו, בסימון "נתון ארצי"; אזור שאין עליו ניתוח עדכני כלל מוצג עם התווית "אין נתון".
- FEWS NET. במקומות שבהם אנחנו נשענים על FEWS NET, תווית המקור מציינת את FEWS NET, כי אלה אינם ניתוחי IPC רשמיים. FEWS NET לא מפרסמת כמה אנשים נמצאים בכל שלב, ולכן אנחנו נותנים לכל יחידה שלה משקל לפי מספר האנשים שגרים בה, לפי נתוני האוכלוסייה המשותפים של האו״ם, ובמקום שאין כאלה, לפי אוכלוסיית התכנון של סקירת הצרכים ההומניטריים של האו״ם, ורק אז מפעילים את כלל ה‑20%, על האנשים. הכלל סופר אז את האנשים שגרים ביחידות בשלב מסוים או חמור ממנו, ולא את האנשים שנמצאים בעצמם בשלב הזה, ולכן הוא עלול להגזים בשלבים הגבוהים ולהמעיט בנמוכים. ערך מוצג רק כשהיחידות שקיבלו משקל מכסות את רוב האוכלוסייה; אחרת אנחנו מציגים את הרמה הנמוכה ביותר שהניתוח מבטיח, בסימון "לפחות", אלא אם היא קלה מהערך של המדינה, ואז המחוז מוצג עם הערך של המדינה, בסימון "נתון ארצי".
- רעב. אנחנו אף פעם לא מכריזים על רעב. הדרגה העליונה במפה נקראת קטסטרופה; המילה רעב מופיעה במאמרים שלנו, כסיווג של אזור או כאזהרה מפני סכנת רעב, רק במקומות שבהם ה‑IPC, ועדת הבדיקה לרעב שלו או FEWS NET השתמשו בה, ותמיד בציון המקור והתאריך.
- אין נתון. לאזור שמסומן "אין נתון" אין ניתוח עדכני. אין פירוש הדבר שלאנשים שם יש די מזון, אלא רק שאין מידע עדכני.
איך נקבעת רמת המחסור במים?
אין סולם עולמי רשמי למחסור במים, כמו הסולם של ה‑IPC למזון. לכן שכבת המים היא מדד זמני שלנו, שמסומן "מדד זמני" בכל מקום שבו הוא מופיע. רמות המים נעות באותו טווח של 1 עד 5, כדי להקל על ההשוואה, אבל הן אינן שלבי IPC, ואנחנו אף פעם לא משתמשים במילה רעב בהקשר של מים. המדד הוא ארצי בלבד, כי נתוני האו״ם על הצרכים במים ובתברואה מתפרסמים לפי מדינה.
| מה אנחנו מודדים | רמה 1 | רמה 2 | רמה 3 | רמה 4 | רמה 5 |
|---|---|---|---|---|---|
| אנשים שזקוקים לסיוע במים, בתברואה ובהיגיינה | פחות מ‑5% | 5–15% | 15–30% | 30–50% | 50% ומעלה |
| אנשים בלי מי שתייה בסיסיים | פחות מ‑5% | 5–20% | 20–40% | 40% ומעלה | — |
מדינה מקבלת את הגבוהה מבין שתי הרמות. התרעת בצורת פעילה מוסיפה רמה אחת, אבל רק במקום שבו ל‑20% לפחות מהאנשים אין מי שתייה בסיסיים (רמה 3 ומעלה במדד הזה), ורק נתוני צרכים הומניטריים יכולים להעלות מדינה לרמה 5. במדינה שיש בה משבר מזון אבל אין עליה נתוני צרכים הומניטריים, רמת מים נמוכה מ‑3 שמבוססת רק על סקרי גישה למים לא מוצגת, כי הסקרים האלה עשויים להיות מלפני המשבר, ורמה נמוכה עלולה להתפרש כצורך נמוך. הספים האלה הם הצעה שלנו, והם ממתינים לבדיקה של מומחה למים, שגם ישווה אותם לניתוחים רשמיים של חומרת המחסור במים במקומות שיש בהם ניתוחים כאלה. כל שינוי יתואר כאן.
איך נבדקים ארגונים וערוצי תרומה?
לפני שארגון מופיע במפה או במקטע "איך אפשר לעזור" של מאמר, הוא עובר את הבדיקות האלה. כל אחת מהן מספיקה כדי שלא יוצג באתר.
- תחום ופעילות עדכנית. רק ארגונים שמספקים מזון או מים, ורק כשיש עדות לפעילות כזאת באותה מדינה ב‑12 החודשים האחרונים.
- רשימות טרור ועיצומים. כל ארגון נבדק מול חמש רשימות רשמיות: רשימת ארגוני הטרור המוכרזים של ישראל, שמנהל המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור במשרד הביטחון, המפרסם גם את שמות הארגונים שנזכרים בצווי תפיסה (NBCTF, 5 בנובמבר 2026); רשימת האנשים והגופים המוכרזים (SDN) של משרד האוצר האמריקאי (OFAC, 6 בנובמבר 2026); הרשימה המאוחדת של מועצת הביטחון של האו״ם (האו״ם, 8 בנובמבר 2026); רשימת העיצומים של בריטניה (בריטניה, 3 בנובמבר 2026); והרשימה המאוחדת של האיחוד האירופי לעיצומים כספיים (האיחוד האירופי, 23 באוקטובר 2026), שבבדיקה האחרונה קראנו מהעותק שבאתר מעקב העיצומים של האיחוד האירופי (EU Sanctions Tracker), כי את הקובץ הרשמי לא היה אפשר להוריד (EU Sanctions Tracker, 7 בנובמבר 2026). אנחנו משווים את שם הארגון, את שמותיו האחרים וראשי התיבות שלו, ואת כתובות האתרים שלו, לכל שם ברשימות, אחרי שאנחנו מאחדים צורות כתיב, אותיות גדולות וקטנות וסימני פיסוק. ההשוואה נעשית בתוך אותו כתב; את השמות בעברית ובערבית של שותפים אנחנו בודקים לגופם כשעולה חשד. התאמה לארגון, לארגון האם שלו, לגוף קשור או לשם כלשהו משמותיו פוסלת אותו.
- ממצאים רשמיים. ארגון נפסל כשממשלה, האו״ם או בית משפט קבעו שהוא מימן טרור, העסיק עובדים שהיו מעורבים בטרור, או הסיט סיוע לארגון מוכרז.
- שותפים ומממנים. ארגון נפסל בשל שותפות מתועדת ואמינה עם ארגון שישראל הכריזה עליו, או בשל מימון שהעביר לארגון כזה או קיבל ממנו, אחרי מועד ההכרזה. את הקשרים האלה אנחנו מאתרים ברשומות מימון פומביות, כמו מערכת המעקב אחר המימון ההומניטרי של האו״ם (FTS) ונתוני השקיפות של IATI.
- הארגון כולו. כסף שנתרם בכל דף של הארגון נכנס לקופה משותפת, ולכן עילה שנמצאה בכל מקום שהוא מסירה את כל ערוצי התרומה של הארגון, של הגופים הקשורים אליו ושל הסניפים הלאומיים שלו, בכל המדינות.
- מקרים לא ודאיים. אם השם דומה לאחד השמות ברשימה ואי אפשר לשלול שמדובר באותו גוף, אם הוא תואם הכרזה שבוטלה מאוחר יותר או ארגון שישראל מזכירה רק בצו תפיסה, או אם שאלה על שותף או על מממן עדיין פתוחה, הארגון מעוכב עד שאדם בודק אותו. בספק, לא מציגים.
- כשאי אפשר להוריד רשימה. אם אי אפשר להוריד אחת מחמש הרשימות, משתמשים בעותק האחרון שהורד, והריצה מסומנת לבדיקה. רשימה שמעולם לא הצלחנו להוריד עוצרת את הפרסום.
- קישורים. קישורים רבים מובילים לדף של פרויקט אחד בפלטפורמת תרומות, בדרך כלל GlobalGiving, שמעבירה את התרומה לארגון ששמו מופיע בדף. אנחנו בודקים את הארגון הזה, ורק דף הפרויקט שאליו אנחנו מקשרים הוא ערוץ תרומה: הקרנות של הפלטפורמה עצמה והפרויקטים האחרים בה אינם חלק מהבדיקה שלנו. קישורים אחרים מובילים לדף התרומות של הארגון עצמו; חלקם דף התרומות הכללי שלו, שבו התרומה מממנת את עבודת הארגון ואינה מיועדת דווקא למקום שבו הוא מופיע אצלנו. הקישורים נבדקים אוטומטית; כשאתר חוסם בדיקות אוטומטיות, הדף נפתח בדפדפן ותאריך הבדיקה נרשם.
- בדיקות חוזרות. הבדיקה מול הרשימות חוזרת בכל שבוע, ושאר הבדיקות פעם בחודש, כשהנתונים מתעדכנים. ארגון שנוסף לרשימה כלשהי מהן מוסר מהאתר. כשתאריך הבדיקה האחרונה ידוע, הוא מופיע מתחת לרשימת ערוצי התרומה.
- הגדה המערבית ורצועת עזה. שם אנחנו מציגים רק ארגונים שהרשויות בישראל אישרו לפי כללי הרישום הנוכחיים, ורק אם הם עוברים גם את כל שאר הבדיקות. כל אחד מהם מוצג רק אחרי שאימתנו את האישור שלו; עד אז הדפים האלה לא מציגים אף ערוץ.
- UNRWA אף פעם לא מוצגת כערוץ תרומה, ואיננו משתמשים בה כמקור.
מלבד UNRWA, שהמדיניות שלנו פוסלת בשמה, איננו מפרסמים שמות של ארגונים שלא עברו את הסינון או שעדיין נבדקים. הופעה במפת הצורך אינה ערובה, ואיננו טוענים דבר לגבי זיכוי ממס. לפני שתורמים, כדאי לבדוק את הארגון בעצמכם, כפי שמסביר המדריך לבדיקת ארגון סיוע.
איך נכתבים המאמרים?
כל מאמר מנוסח באנגלית בעזרת כלי בינה מלאכותית, ורק מתוך המקורות שמופיעים בסופו. לפני שהדף מתפרסם, כל נתון נבדק מול המקור שלו, וגם הכותרת, התיאור והנתונים המובנים שמנועי חיפוש קוראים, בסבבים נפרדים של בדיקת עובדות, שגם בהם נעזרים בכלי בינה מלאכותית. הגרסה העברית מתורגמת בעזרת כלי בינה מלאכותית ונבדקת מול האנגלית, כדי ששתיהן יציגו את אותן עובדות. דף שלא עבר את הבדיקות האלה לא מתפרסם.
- רק כשיש מה לומר. מדינה, מחוז או אירוע חירום מקבלים דף רק כשיש עליהם מידע מהותי ומבוסס מקורות על מזון או מים. המפה מכסה כל מקום שיש עליו נתונים.
- תאריכים. בכל דף מצוין מתי פורסם ומתי עודכן לאחרונה. תאריך העדכון משתנה רק כשהעובדות משתנות, ולא בגלל תיקון של שגיאת הקלדה.
- עדכניות. הנתונים מתעדכנים פעם בחודש, ובכל עדכון נבדקים מחדש גם הדפים שמתארים את המצב במדינה, במחוז או באירוע חירום. דף שמועד הבדיקה שלו עבר יוצא מתוצאות החיפוש עד שייבדק שוב.
- שפה ניטרלית. אנחנו מתארים צרכים, לא אשמה. גורמים כמו לחימה, בצורת או מחירים מדווחים כפי שהמקור מציג אותם, ובשמו. מקומות נקראים בשמות ניטרליים, שמות של ארגונים נשארים בשפתם המקורית, ואיננו מפרסמים תמונות של אנשים.
איך אנחנו מתקנים טעויות?
בתחתית כל דף יש קישור "דיווח על טעות". כשטעות עובדתית מאומתת, אנחנו מתקנים אותה בתוך 48 שעות. תיקון שמשנה נתון או מסקנה מוסיף הערה מתוארכת בסוף הדף ומעדכן את תאריך העדכון שלו; שגיאות הקלדה מתוקנות בלי הערה.
מי מממן את מפת הצורך?
מפת הצורך אינה מבקשת דבר לעצמה. היא לא מקבלת תרומות, לא מציגה פרסומות, לא גובה תשלום על הופעה ברשימות, ולא מרוויחה עמלות הפניה או עמלות שותפים. שום כסף לא עובר דרך האתר: קישור לתרומה מוביל לדף התרומות של הארגון עצמו או לפלטפורמת התרומות שהוא משתמש בה, והתרומה עוברת מכם ישירות אליהם.
דפים קשורים
מקורות
- IPC, Global: Acute Food Insecurity Country Data,
- IPC, Somalia: IPC Acute Food Insecurity and Acute Malnutrition Analysis, April–June 2026 (updated projection),
- CILSS, Cadre Harmonisé: Identifying high-risk areas and estimating vulnerable populations in the Sahel and West Africa (CH3.0). Results of the updated projected situation of acute food and nutritional insecurity,
- FEWS NET, Food Assistance Outlook Brief, October 2026: Projected food assistance needs in April 2027,
- OCHA, HDX HAPI - Affected People: Humanitarian Needs,
- World Bank, People using at least basic drinking water services (% of population),
- GDACS, Drought in Burundi, Democratic Republic of Congo, Central African Republic, Eritrea, Ethiopia, Kenya, Niger, Nigeria, Rwanda, Sudan, South Sudan, Chad, Tanzania, Uganda,
- National Bureau for Counter Terror Financing of Israel (NBCTF), Sanctions and Designations of Terror Actors,
- U.S. Department of the Treasury, Office of Foreign Assets Control (OFAC), Sanctions List Service,
- United Nations Security Council, United Nations Security Council Consolidated List,
- Foreign, Commonwealth & Development Office, The UK Sanctions List,
- European Commission, Consolidated list of persons, groups and entities subject to EU financial sanctions,
- European Commission, EU Sanctions Tracker,
על הדף הזה
נכתב בידי צוות מפת הצורך. ניסחנו את הדף בעזרת כלי בינה מלאכותית מתוך המקורות שברשימה. לפני הפרסום, כל נתון נבדק מול המקור בסבבים נפרדים של בדיקת עובדות, שגם בהם נעזרים בכלי בינה מלאכותית.
תורגם מאנגלית בעזרת כלי בינה מלאכותית ונבדק מול האנגלית, כדי ששתי הגרסאות יציגו את אותן עובדות.
הטקסט נבדק ב‑